<h1>ספר החינוך מצוה תקע"ח</h1>
<h2>דף פז:</h2>
שלא יאכל השכיר בשעת עבודתו מהדבר אשר יעבוד בו אף על פי שהוא מותר לאכול ממנו שלא בשעת עבודה והוא בהליכתן מאומן לאומן, כשהוא עובד במחובר לקרקע לא הותר לאכול בשעת עבודה, ועל זה נאמר [דברים כ"ג] וחרמש לא תניף על קמת רעך, שאמרו זכרונם לברכה [ב"מ פ"ז ע"ב] חרמש לרבות כל בעלי חרמש ובשעת חרמש, כלומר עת הקציר לא תקצור לעצמך, וכבר נודע שזה הכתוב בא בשכיר, ופירוש כי תבוא כלומר כי תבוא בשכרך לעשות עם בעל השדה, כדמתרגם אונקלוס ארי תתגר. ענין מצוה זו מתבאר גם כן במצות עשה שבסדר זה י"ו [תקע"ו]. ועובר על זה בין איש בין אשה בכל מקום ובכל זמן והניף חרמש על קמת רעהו כענין שפירשנו עבר על לאו זה, ואין לוקין עליו מן הטעם הנזכר במצוה הקודמת.
